שתף, , גוגל פלוס, פינטרסט,

Posted in:

אז מה עושים עם השוטף הזה?

שוטף פלוס מינוס

תשלומי השוטף הם אחד הדברים האקוטיים לעצמאיים. לחברות שמספקות סחורות או משלמות משכורות, הם גורמים לבעיות תזרים וללקיחת הלוואות. עבור ספקי שירותים עצמאים, עבודה בשוטף גורמת לחורים בתזרים ולעיתים משפיעה על תקציב המחייה. אבל בואו נודה, כל נושא השוטף נצבע גם בשיקולים רגשיים כנגד הניצול והשיטה.

למשל כמו בדוגמה הזאת:

THE NEW YOUTHE NEW YOU2

האם לעבוד עם חברות שמשלמות בשוטף?

כש-90% מחברות התעשייה והמסחר במשק משלמות לפי שוטף 30 ומעלה והתשלום בקרב הגדולות ביותר נעשה לאחר 65 ימים בממוצע – השאלה מקבלת משנה תוקף. העניין בחברות גדולות ובינוניות הוא שהן אלו שיכולות להבטיח לנו פרויקטים גדולים, פוטנציאל עבודה ארוך טווח ותרומה לרזומה ולתיק העבודות. לכן, אם נכנסים למגרש של הגדולים, החוקים ברורים – זה הולך להיות ארוך ומייגע.

מעצבן? בואו רק נספר כי גרירת התשלומים היא עוד המצאה ייחודית לשוק הישראלי. בעולם, העניין פשוט לא קיים בממדים ובפרקי הזמן האלה.

נחזור אל השאלה שאיתה פתחנו: "האם לעבוד עם חברות שמשלמות שוטף 30 ושוטף 60?".

השאלה הזאת היום מתרגמת לשאלה האם לעבוד עם חברות מסדר גודל בינוני ומעלה, וזו בעצם שאלה יותר גדולה משאלת תנאי התשלום. אבל, אם כבר מדובר בשיקולי תנאי התשלום, אנחנו רוצים דווקא לחלוק על הלאו האוטומטי. ריכזנו כמה שיטות שיכולות לשנות את הדברים לטובתכם ולהקל קצת על תזרים התשלומים.

כדאי לזכור שבמשא ומתן הכל פתוח לדיון. אם יש רצון, לכל סעיף יש פתרון יצירתי.

1) בירור מראש מהם תנאי התשלום

תנאי התשלום יכולים להיות חלק אינטגרלי במכלול השיקולים שלכם אם לקחת את העבודה ואיך לתמחר אותה. ובצורה פשוטה יותר, תוכלו פשוט להוסיף לעסקה אחוזים שיפצו אתכם על תנאי התשלום. הערכת העבודה היא 10,000 ש"ח? תמורת "אשראי" של 60 יום הוסיפו עוד 500 (700, 1,000 וואטאבר) ש"ח. ואם תגידו שייקרתם את ההצעה, אז תחשבו על זה שמראש לא רציתם לקחת את הפרויקט.

לפני שמוציאים הצעת מחיר, בררו את תנאי התשלום. אל תגיעו למצב שבו כבר הצעת המחיר שלכם אושרה, ורק אחרי ההודעה המשמחת מציבים לכם עובדה שאלה הם תנאי התשלום.

2) האם אפשר לשנות את תנאי האשראי?

תנאי תשלום אפשר לשנות, או לפחות לנסות לשנות. עבור פרויקטים בתקציבים נמוכים יחסית לארגון, ניתן להגמיש את תנאי השוטף. תמיד אפשר לפנות ללקוח שעובד מולכם ולבקש שינהל משא ומתן קצר עם האחראי על תשלומי הספקים. אם יש ללקוח אינטרס לעבוד אתכם, זה בהחלט יכול לקרות.

3) בנייה נכונה של הצעת המחיר

פרויקט עם תנאי תשלום קשיחים וקשוחים אפשר לבנות באופן מודולרי. להגדיל את סעיף המקדמה (שגם היא אגב יכולה להיות פתוחה למשא ומתן), להציב כמה אבני דרך להוצאת חשבונית ובעיקר, לקבוע לוחות זמנים לסיום כל שלב כדי שהוצאת החשבונית לא תיסחב.

4) יצירתיות בנקודת סיום הפרויקט

פרויקטים נוטים להימרח. וזאת הסיבה לשקול להוסיף סעיף המגביל את הפרויקט בזמן. הכנסת סעיף כזה היא מורכבת, משום שהיא מחייבת אתכם לעמוד בלוחות הזמנים וגם מחייבת את הלקוח לשלם לכם, גם אם הוא עצמו לא השלים את מחויבויותיו. כריכוך, ניתן להוסיף סעיף השומר ללקוח זכות לשינויים לאחר התשלום למשך X  שבועות, ובכך לאפשר לו בעצם זכות להמשיך לעבוד אתכם גם לאחר שהעביר את התשלום.

אנחנו מקווים שהצלחנו לתת לכם כמה כלים כדי לא לוותר אוטומטית על פרויקטים.
עכשיו תגידו, מה השיטות שלכם לעבוד עם תנאי התשלום? מחכים לכם בתגובות פה ממש למטה.

פוסטים נוספים שכנראה יעשו טוב לעסק שלך

תגידו מה חשבתם:

avatar