שתף, , גוגל פלוס, פינטרסט,

Posted in:

חומר למחשבה לא בטוחה

תשכחו ממומחיות. הכלי שאתם באמת צריכים בעולם התעסוקה של ימינו, הוא חשיבה לא בטוחה.

כל אחד רוצה להפוך למומחה מספר אחת בתחומו – זה שסומכים עליו, קוראים את הטוויטים שלו ומתקשרים אליו כשהבעיות צצות. אבל, פאוזה דרמטית, הנה אמירה שאולי תגרום לכם לזוז בחוסר נוחות – בעולם בו הכול משתנה, המומחיות היא כבר לא הקלף המנצח במשחק הזה.
חינכו אותנו לשחק לפי החוקים, ללמוד את המערכת, לנוע בתוכה, להפוך למומחים לענייניה. אבל ההיגיון הזה התאים לשדה בו החוקים נשארו קבועים, ברורים ועקביים. היום, כשהמשתנה הקבוע היחידי הוא השינוי, זה הופך לפחות ופחות רלוונטי.

ג'ונה סאשס (Jonah Sachs) מחבר הספר “unsafe thinker.” מציע את אסכולת החשיבה הלא בטוחה.

חשיבה לא בטוחה – היכולת לשהות בחוסר בטחון, עם ביטחון.

כשאנחנו נתקלים בתחושה של חוסר ביטחון, אנחנו נכנסים למצב של הגנה. זו תגובה אבולוציונית
שמאותתת לנו שהגיע הזמן לשנות כיוון ולחזור לקרקע בטוחה.
העניין הוא, שמצב ההגנה ואולי החשש שמלווה לה מנטרלת יצירתיות. כשאנחנו נתקלים בה התגובה האינסטינקטיבית שלנו היא לברוח! עכשיו! וזהו. פעם מזמן זה היה אל מערה או אל מקור אש והיום זה אל הסלולרי. אותו דבר.
אבל הנה חדשות מעודדות: למרות שהחרדה היא עניין אבולוציוני ובלתי נשלט, הדרך שבה נגיב אליה היא כבר עניין של בחירה. סאשס מסביר שהאנשים היצירתיים ביותר בעולם רואים בחרדה הזדמנות להגיע לקצה היכולת היצירתי שלהם. כשהם נתקלים בה הם מבינים שיש להם הזדמנות לייצר משהו חדש, לצמוח למקומות שעוד לא הגיעו אליהם, לפרוץ את הגבולות של עצמם. הם משוטטים בלא בטוח, וצומחים משם. ובעולם שמשתנה כל הזמן, כשהלא בטוח פוגש אותנו כמעט על בסיס יומי, אנחנו חייבים לאמן את עצמנו לחשוב אחרת.

החבר השני של החשש – השעמום

הקצה השני והמאתגר לא פחות של הלא בטוח, הוא השעמום. אתם בטח מכירים את זה – האתגר קטן עליכם, הקרקע מוכרת מדי, אתם עובדים באוטומט. איך מתמודדים גם איתו? מאמצים את החשיבה הלא בטוחה, גם בעבודה הבטוחה.
זוכרים את עניין המומחיות? אלה שתופסים את עצמם כמומחים, ששוחים בנורמות, בסטטיסטיקות ובניסיון – הם לא במצב טוב מאלה שמנוהלים על ידי החשש. שימו בצד את הפתרונות הברורים ופשוט צאו לשוטט. בחרו את הפתרון ההזוי, זה שלא אתם ולא הקולגות שלכם התנסיתם בו. זה שאולי אפילו מערער על המומחיות שלכם עצמכם, אבל יכול לקחת אתכם להישגים ותוצאות שלא דמיינתם.


הלנה פוקס הייתה סגנית הנשיא של רשת בתי המרקחת הענקית CVS. היא נדרשה לבצע משימה די פשוטה – הגדרת המטרה של הארגון. כשהצוות שלה הציע את המובן מאליו – דאגה לבריאותם של אנשים, היא, שהחלימה מסרטן, לא הרגישה בנוח עם ההגדרה הזו מהסיבה הפשוטה שהרשת אמנם מכרה תרופות, אבל גם הרוויחה 2 מיליארד דולר בשנה ממכירת מוצרי טבק וסיגריות.
הלנה החליטה לקדם את הפסקת מכירת הסיגריות ברשת אבל כמובן, נתקלה בהתנגדות נחרצת.
הלנה שינתה גישה ושאלה את השאלה הבא – האם הרשת יכולה להרוויח יותר כסף, על-ידי הפסקת מכירת סיגריות?
הלנה המשיכה לקדם את הרעיון, גם בתפקידה כמנהלת מכירות של כל הרשת (ולמרות הסתירה בין ניהול מכירות לסגירת ערוץ פעילות רווחי). כמצופה, CVS אכן הפסידה שני מיליארד דולר ממכירת סיגריות אבל במובנים של מודעות מותג, אהדה בציבור, יחסי ציבור ושיתופי פעולה עם הממשלה – היא הרוויחה 11 מיליארד דולר. המהלך של הלנה היה הגיוני למדי ואפילו לא מאוד מקורי, אבל הוא ללא ספק היה מהפכני.
כשכל העובדים 'נפלו' אל החשיבה הלא בטוחה והתרגלו לראות מציאות מסוימת ובטוחה בתור המציאות היחידה שאפשרית היא יצאה והתנסתה בחשיבה אחרת.

אל תהיו מומחים. זה משעמם. במקום זה – תהיו חוקרים

ולתכל'ס – דמיינו את עצמכם בנקודת ההתחלה של כל חוויה – עבודה חדשה, ציור, הכנת קרם ברולה או אפילו שיטוט בעיר חדשה לגמרי. הפחיסה העצמית שלכם היא נאיבית ופתוחה ולכן אתם יכולים להתמסר לעשייה ללא אגו. אתם לא שופטים את עצמכם כי אין לכם סיבה לשפוט אתכם – רק התחלתם, והטעויות לא נחשבות. אבל בשנייה שכבר יש לכם ניסיון, כבר יש לכם עמדות ועכשיו אתם מנסים לגונן עליהן כי ככה זה עם עמדות – הן שלנו ואנחנו רוצים להנציח אותן. זה בדיוק השלב שבו אתם מפסיקים ללמוד, בשם המומחיות.
אז אל תהיו מומחים. זה משעמם. במקום זה- תהיו חוקרים.

סאשס מסביר שאנשים חוקרים הם אנשים בעלי תשוקה וסקרנות כלפי המקצוע שלהם. הם מעולם לא תפסו עצמם כמומחים, לכן מעולם לא הפסיקו ללמוד.

פוסטים נוספים שכנראה יעשו טוב לעסק שלך

3
תגידו מה חשבתם:

avatar
3 Comment threads
0 Thread replies
0 Followers
 
Most reacted comment
Hottest comment thread
3 Comment authors
אורן דסאושרוןאיתן Recent comment authors
חדש יותר ישן יותר הצביעו הכי הרבה
איתן
אורח
איתן

מאמר מצויין. תודה!

שרון
אורח
שרון

נהנתי מאוד לקרוא את המאמר וגם אימצתי את המשפט "אל תהיו מומחים – תהיו חוקרם" תודה

אורן דסאו
אורח

מעורר השראה. תודה רבה